מערה

קארל יונג ראה במערה את הסמל המוחלט של התת-מודע הקולקטיבי ושל הגנת האם. זהו מקום של חניכה, שבו האגו מת והעצמי נולד מחדש. הכניסה למערה מייצגת את הירידה למעמקי הנפש כדי לשלב חלקי צל. זהו רחם האדמה שבו מתרחשת טרנספורמציה. מי ששוהה במערה מחפש ידע פנימי ואת ליבת הווייתו, הרחק מציפיות החברה.

זיגמונד פרויד פירש את המערה בעיקר כסמל לרחם ולמיניות הנשית. הוא ראה בה את המשאלה הלא מודעת לנסיגה לביטחון טרום-לידתי או דחפים ליבידינליים מודחקים. מערה חשוכה או מפחידה עשויה להצביע על חרדת סירוס או טראומות ילדות מוקדמת. חקירת המערה היא מטאפורה לחדירה פסיכולוגית לתשוקות נסתרות המודחקות בחיי הערות.

ג'ואו גונג מלמד כי חלום על מערה מעיד על בידוד או צורך בזהירות. כניסה למערה פירושה שתגלה בקרוב סוד שיעניק לך כוח. עם זאת, אם אתה לכוד בה, הדבר מבשר על קשיים בקריירה או קרירות חברתית. יציאה ממערה אל האור היא אות מזל גדול מאוד, המצביע על הצלחה לאחר תקופה של מחסור ופתרון קונפליקטים ישנים.

במסורת ההינדית, המערה (גוהא) היא הסמל ללב הרוחני שבו שוכן האטמן. היא מייצגת את מקום המדיטציה וגילוי האמת. מערה בחלום מצביעה על כך שהחולם צריך להעמיק בחיפוש הרוחני שלו. זהו המרחב הקדוש של השקט, הרחק מאשליית העולם (מאיה). מי שנכנס למערה מתקרב להארה ולהכרה של הברהמן העליון.

ביומה אורנאי היפני, המערה מסמלת לעיתים קרובות מגע עם הקאמי או רוחות הטבע. מערה מוארת ורחבה נחשבת לקיצ'ימו (סימן למזל טוב), המעידה על כך שהחולם ימצא בקרוב הגנה וחכמה. מערה חשוכה ולחה היא קיומו (סימן רע), המזהירה מפני ייאוש או מחלה. במיתולוגיה (אמטראסו), המערה מייצגת את נסיגת השמש והצורך למצוא מחדש את האור דרך שמחה וקהילה.