סיוטים

קרל יונג ראה בסיוטים ביטוי של ה'צל' – אותם חלקים מודחקים באישיות המבקשים אינטגרציה. הסיוט אינו מתקפה, אלא קריאת השכמה הכרחית מהתת-מודע הקולקטיבי. מפלצות ארכיטיפיות או רודפים מסמלים לרוב רגשות מודחקים או פוטנציאל לא ממומש. ההתמודדות עם האימה בחלום היא תהליך חניכה לקראת אינדיבידואציה, שבו האגו נאלץ לצמוח מעבר לגבולותיו המוכרים.

זיגמונד פרויד ראה בסיוטים כשל בתפקוד הצנזורה של החלום. בדרך כלל חלומות משמשים כמילוי משאלות, אך בסיוט, המשאלה הליבידינלית המודחקת או טראומת הילדות חזקות כל כך שהן מעוררות חרדה. הסיוט הוא פריצה של התת-מודע שבו הרצונות האסורים מופיעים כמאיימים. מדובר לרוב בקונפליקט בין הליבידו לבין הסופר-אגו המוסרי.

במסורת של ג'ואו גונג, סיוטים מפורשים לעיתים קרובות באופן פרדוקסלי. אם רודפים אחריך רוחות, הדבר מעיד באופן אירוני על אורך ימים ושגשוג. חלום על כאוס או מלחמה מסמל לרוב שלום עתידי בבית. עם זאת, ג'ואו גונג מזהיר כי סיוטים נובעים מחוסר איזון בין היין ליאנג בגוף. נפילה או צעקה בחלום מרמזות כי על האדם להקדיש תשומת לב לבריאותו הפיזית ולהרמוניה במערכות היחסים שלו.

בוודות, סיוטים (Dussvapna) נתפסים כסימן לחוסר איזון ב'דושות' או כמבשרי מזל רע. הם מיוחסים לרוב לוורונה, השומר על הסדר המוסרי. חלומות מפחידים קוראים לחולם לבצע טקסי טהרה או לדקלם מנטרות כמו ה'גאיטרי מנטרה'. סיוט נחשב לאות מבשר רעות לעתיד, אך ניתן לנטרל את השפעתו באמצעות משמעת רוחנית (סדנה) ופעולה בהתאם לדהרמה.

ביומה אורנאי (Yume Uranai) היפני, סיוטים מפורשים לרוב כאזהרות מצד רוחות הטבע (Kami) או רוחות רפאים (Yurei). דמות מרכזית היא ה'באקו' (Baku), יצור מיתולוגי האוכל סיוטים. כשמתעוררים מסיוט, ניתן לקרוא לבאקו כדי שיבלע את החלום הרע ויהפוך אותו למזל. סיוטים נחשבים ל'קיומו' (Kyomu - חלום ביש גדא), המעיד על הפרת ההרמוניה בין האדם לסביבתו. הטבע המופיע בסיוט משקף לרוב את מצבו הנפשי של החולם.